מהו הטיפול בריפוי בעיסוק ?
מטרתו של הטיפול הוא לתת מענה למטופל ולמשפחתו כדי להקל על שגרת היום יום, להחזיר אותו להתנהלות תקינה ולקדם התפתחות אצל ילדים הזקוקים לכך.
לעתים אדם נתקל בחייו במצב בו הוא מנוע מלהתנהל באורח חיים תקין ולבצע פעולות שלכאורה נחשבות לפשוטות ויום-יומיות, פעולות אשר קשות לביצוע עבורו. מצבים אלו נגרמים לפעמים בשל מחלה, פציעה ואפילו עקב בעיה מולדת. לפעמים מדובר בקשיים פיזיים ולפעמים בקשיים נפשיים
בעוד ריפוי בעיסוק במבוגרים עוסק בשיקום הפעילות לאחר פציעה או מחלה מסוימת, אצל ילדים הוא מאפשר לזהות ולאתר בעיות המצריכות טיפול עוד בשלבי ההתפתחות הראשוניים. קשיים שונים, פיזיים ונפשיים, עלולים להיווצר מסיבות שונות ואיתורן בשלב מוקדם יכול למנוע תסכול, לשפר מיומנויות ולקדם את הילד בהיבט הקוגניטיבי, נפשי, חברתי, לקדם מבחינה מוטורית ולעזור לילד להיות עצמאי, בטוח ביכולותיו ורגוע יותר.
לריפוי בעיסוק מספר קטגוריות אליהן הוא מתייחס :
תרגול תפקוד יום-יומי– תרגול תפקודים פשוטים ויום-יומיים כגון רחצה, לבוש, אכילה וכו'. תרגול כזה הינו יעיל ביותר, כיוון שהוא מעניק תגמול באופן מיידי (הפעולה שבוצעה) ומסייע גם לטווח הארוך (כל תרגול כזה יקל על ביצוע אותה הפעולה בעתיד).
תרגול קוגניטיבי– תרגול כזה יכול להיעשות גם מחוץ למרפאה בעיסוק, ולמעשה חלק גדול מן התרגול אכן נעשה מחוצה לה. פעילויות קוגניטיביות כגון- קריאה, נגינה, משחקי קלפים, שחמט, פתרון תשבצים ומשחקי מחשב הן פעילויות מהנות ומאתגרות לשעות הפנאי, שהוכחו כמקטינות את הסיכון לחלות באלצהיימר בעשרות אחוזים.
המעבר לאורח חיים נורמטיבי– חשוב לעבור בהדרגה מפעילות במסגרת מוגנת של מרפאה בעיסוק למסגרת פתוחה של חיי היום-יום ומגורים בבית. ההתעקשות על ביצוע עצמאי (או עצמאי למחצה, עם הסיוע הנדרש אך לא מעבר לו) של פעולות יום-יומיות, ויציאה מהבית חשובה מאוד לתהליך השיקומי.
איך נדע מתי לפנות לקבל לטיפול כשמדובר בילדים ?
ילדים בגיל הרך מבצעים שלבי התפתחות רבים ונדרשים להישגים מסוימים מותאמי גיל. מעקב של טיפת חלב, רופא ומסגרת חינוכית יכולים להציף קשיים או עיכובים התפתחותיים שונים לצד התבוננות הורית ניטרלית בה ההורה שם לב שילדו מתקשה בפעולות מסוימות. בשנים הראשונות אלו יכולים להיות קשיים עקב שינויים כמו פרידות, קשיי הסתגלות לסביבה רועשת מדי או צבעונית מדי.
בגילאי הגן יכולים לצוץ קשיים מוטורים כמו יכולת האחיזה בכלי כתיבה, סרבול בציור או בגזירה, או קשיים ביצירת סדר יום ואף שמירה על הסדר ועל הארגון.
לקשיים מוטורים וקוגניטיביים עלולה להיות השפעה על גילאי בית הספר והלמידה כולה ולכן איתור מוקדם של הקשיים וטיפול מתאים עשוי להביא לשיפור ולתרום רבות לילד המטופל הן מבחינת הביטחון והדימוי העצמי בפאן החינוכי ובפאן החברתי.
איך מתבצע הטיפול?
השלב הראשון בטיפול הוא אבחון הקשיים על ידי שיחה עם הילד וצפייה בהתנהלותו בעת ביצוע משימות. ולצד זה חוות דעת מהמבוגרים המטפלים והנמצאים בסביבה הטבעית של הילד, הורים ואנשי צוות חינוכי. בהתאם לממצאים תיבנה לילד תכנית טיפולים.
יש חשיבות גדולה ומכרעת לשיתוף הפעולה של כל הצדדים שכן ריפוי בעיסוק הוא תהליך שבו המפגש עם המרפא בעיסוק הוא הבסיס לעבודה המתמשכת בבית ובמסגרת החינוכית. המרפא בעיסוק מקנה את הכלים ואת אופן המשך העבודה העצמית והתמיכה מהסביבה
הגישה הטיפולית
הטיפול מתבצע על ידי שימוש במשחקים בעלי מטרות ספציפיות והפעלות אשר מחזקות את המיומנויות המוטוריות ה"גסות והעדינות".
המרפא בעיסוק יתאים את הפעילויות על פי הקשיים האישיים כמו מתקני טיפוס, משחקי כדור, קפיצות או לחלופין פעילות הדורשת ריכוז כמו גזירה, כתיבה והשחלת חרוזים.
בעזרת המשחקים, החומרים השונים והאינטראקציה החברתית הנוצרת בין המטפל לילד המטופל אפשר לסייע לו בקשיים חברתיים, קשיי סדר וארגון ולהתגבר על קשיי ויסות חושי. הטיפולים והפעילויות מותאמים לגילו של הילד, בדרגת קושי עולה בהתאם להתקדמותו.
את השפעתו של טיפול הריפוי בעיסוק בשילוב התמיכה השוטפת של כל המעטפת, אפשר יהיה לראות בתפקוד היום-יומי בבית, במשחקים, בלמידה ובהשתלבות חברתית במסגרת החינוכית.
הכלים של שיטת הטיפול
- לימוד המטופל דרכים חדשות לביצוע פעולות לדוגמה- בישול ביד אחת.
- פעילויות שישפרו את היכולות והמיומנויות הפיזיות והמנטאליות (כגון תרגילים לחיזוק השרירים).
- התאמת הבית ומקום העבודה לצורכי המטופל והדרכת קרובי משפחה וחברים לסייע לו על פי צרכיו.
כתבה – מעיין כץ. מרפאה בעיסוק
