דלקת בגיד מסוג דקרבן De Quervain’s tenosynovitis: הגדרה
De Quervain tenosynovitis הינה פתולוגיה של הגידים של השרירים האחראיים על פעולת אגודל לאחור והצידה (abductor pollicis longus (APL) & extensor pollicis brevis (EPB) אשר נמצאים במפרק הצידי של שורש כף היד. הסיבה לפגיעה הינה הצרות יחסית של תעלת הגידים המיישרים את הקרן הראשונה של האגודל. התעלה מתעבה מאד ומודלקת, ובכך מונעת את פעולת הגידים. באזור נוצרת נפיחות של הגידים השולטים בתנועות האגודל ונוצר תהליך דלקתי אשר גורמת לכאבים. תסמונת זו נגרמת לרוב עקב תנועות חוזרניות (overuse) תוך כדי מאמץ יתר או התחלה פתאומית של החזקת היד בתנוחה "חדשה" שלא מוכרת לגוף. כתוצאה מכך, יש גירוי מקומי של הגידים בתעלה בשורש כף יד אשר גורמים לקרעים מיקרוסקופים קטנים בגידי האגודל.
התנועות המחמירות את הכאב הן בזמן אחיזה חזקה או בתנועות סיבוביות של שורש כף היד. לעתים נדירות, הנפיחות גורמת ללחץ על העצב הסנסורי שעובר בצמוד לגידים, דבר הגורם לתחושת הרדמה בגב האגודל ואצבע השניה.
דלקת בגיד מסוג דה קרבן. תסמינים וסימנים
- רגישות ונפיחות בצד הצדי של האגודל, בבסיס האגודל במקום החיבור לאמה
- חוסר שימוש בכף יד בגלל כאב בעיקר באחיזה אך גם בכתיבה, הקלדה, פתיחת ברז ועוד.
- אזור של האגודל חם למגע.
- במקרים קשים הכאב עלול להקרין למרפק ובנוסף שומעים חיכוך של העצמות בתנועות האגודל ויהיה דלדול שרירית סביב האגודל.
דלקת בגיד מסוג דה קרבן. גורמי סיכון
- אנשים בין טווח הגילאים 30-50
- נשים
- הריון
- נשים מניקות: הורמון רלקסין מופרש בעת הנקה, הגורם לרצועות בגוף להיות רכות, מחליש את המפרקים והגידים.
- אימהות חדשות: הרמת התינוק בתדירות גבוהה ובנוסף תנוחות חדשות ולא מוכרות לשורש כף יד ואגודל.
- אנשים בעלי עבודה שדורשת שימוש רב של תנועות חוזרניות, בשורש כף יד ואגודל (רופא שיניים ,עבודה משרדית, פסנתרן)
- אנשים בענפי ספורט שונים כמו: טניס, גולף, רוכבי אופני הרים, פינג-פונג, סקואש.
בדיקות
Ultrasound מאוד יעיל על מנת לעקוב אחרי מבנים אנטומיים של רקמות רכות וגידים. הרסולוציה יורדת לעיבוי ובצקות של הממברנה הסינוביאלי, אם יש נוזלים בממברנה ואם יש שינויים ניווניים של הגידים.
MRI היא בדיקה מהימנה שיכולה לנתח מחלות שריר-שלד. לאחר שמטופלים מקבלים אבחנה ברורה של De Quervain ה- MRI מאפשר ליראות הנפיחות המתגברת ברצועות או בשרירים.
אבחנה
ניתן לאבחן את התסמונת על ידי מישוש ותנועה, האזור רגיש למגע וכואב בהפעלת האגודל. יש גם בדיקה ספציפית לאבחן את התסמונות והיא באמצעות מבחן פינקלשטיין. המטופל מתבקש לאגרף את ידו, כאשר האגודל מתחת לשאר האצבעות ולבצע מתיחה והטיה צדית של שורש כף יד. אם תנועה זו מפיקה כאב חד בצד הצדי של האגודל המבחן הוא חיובי.
טיפול
ישנן הרבה המלצות לטיפולים שמרניים כגון: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, רפואה סינית ועוד. בין שיטות הטיפול, להלן מספר המלצות:
- מנוחה של האזור (שורש כף יד והאגודל)
- אימוביליזציה עם סד מנוחה לאגודל – thumb brace
- טייפינג תומך לשורש האגודל: טייפ קינזיולוגי, טייפ ריגידי או טייפ דינאמי, בהתאם לצורך
- חימום- thermotherapy
- קירור-cryotherapy
- עיסוי עמוק לשחרור נקודות הדק
- מתיחות לאגודל-מתיחות עדינות
- מוביליזציות למפרק- תנועות עדינות לשחרור המפרק ולהזרמת דם לרקמות השונות ולמפרק
- פרפין – אמבט פרפין לחימום הגידים ולריכוך הרקמות
- US טיפולי להורדת הדלקת
- אלקטרותרפיה- זרמים חשמליים להורדת כאב ודלקת
- טיפול ברפואה סינית יעילה בתסמונת דה קרווין. הטיפול משלב דיקור, מוקסה, וצמחי מרפא
הדרכה ארגונומית-
מאד חשוב לשים דגש על הדרכה. זאת ייעשה על ידי מרפאה בעיסוק או פיזיותרפיסטית.
שימוש נכון בהתאם לפונקציה: לדוגמא- אצל אימהות חדשות הקפדה על הרמה נכונה. דוגמא נוספת- אצל אנשי הייטק ומחשבים, לימוד שימוש נכון בעכבר וסביבת מחשב מותאמת.
במידה והטיפול השמרני לא עוזר, ניתן לשקול שילוב של תרופות אנטי-דלקטיות ו/או זריקות קורטיזון
כאשר אין התקדמות בטיפוליים שמרניים נמליץ לפנות לרופא מומחה לשורש כף יד כדי לשקול טיפול ניתוחי. בניתוח פותחים את המדור הראשון על מנת שלגידים יהיה יותר מקום ובכך למנוע חיכוך ביניהם. השימוש לפעולות לא מאמצות של היד מותר מיד לאחר הניתוח ורוב המטופלים חוזרים לעבודה רגילה תוך 3-4 שבועות. חשוב להדגיש שגם לאחר הניתוח יש צורך בשיקום פיזיותרפיה.
המאמר נכתב באדיבות סטודנטית לפיזיותרפיה:
סטפני שרייבר