עצירות- הגדרת התופעה, גורמים תורמים ודרכי טיפול יעילות ויישומיות למניעתה
מהי עצירות?
עצירות הינה תסמין (סימפטום) ואיננה מחלה. זהו מצב בו קיים קושי בפעולת מעיים שבמסגרתה מתקשה אדם לסלק פסולת צואתית שהצטברה במעיו. עצירות עלולה לגרום לכאב וחוסר נוחות. חשוב שפעולת המעיים תהיה רגילה וקלה. העצירות היא הפרעה שכיחה וסובלים ממנה כ-20% מהאוכלוסייה הכללית. היא נפוצה יותר בגיל מבוגר ונפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. אצל מטופלים אונקולוגיים המקבלים תרופות נוגדות בחילה והקאה (זופרן, סטרון,קיטריל) או אפילו תרופות נגד כאבים (אופיואידים), השכיחות עולה משמעותית.
אבחנה של עצירות:
• תדירות יציאות נמוכה משלוש בשבוע.
• יציאות הכרוכות במאמץ (אף אם הן סדירות(
• יציאות קשות/יבשות.
• תחושת צורך להתרוקן למרות שהייתה יציאה
הסיבות לעצירות:
• תזונה לקויה- הרכב תזונה שיש בו מיעוט של סיבים, מיעוט של מים או תזונה המכילה מרכיבים אחרים אשר גורמים לצואה להיות יבשה ולגרום לחסימה.
• פיזיולוגית – קושי ביציאה כתוצאה מהחלשות שרירי האגן, מסדק בפי הטבעת, צניחת טחורים, גוש צואתי חוסם, האטה בקצב פעילות המעי הגס מסיבה כלשהי ועוד.
• תסמין למחלה – סרטן המעי הגס
• תרופות, לדוגמא: תרופות נוגדות כאב ממשפחת האופיואידים (כגון מורפיום, אוקסיקונטין, פרקוסט ועוד), תרופות נוגדות בחילה והקאה מקבוצת הסטרנים ועוד
• ירידה בפעילות גופנית- אנשים הרגילים לעסוק בפעילות גופנית, אשר מפחיתים את המינון של הפעילות, עשויים לפתח עצירות כתוצאה מכך.
• הפחתה משמעותית באכילה ושתייה
• מצבים של שכיבה ממושכת- אימוביליזציה- מטופלים אשר מסיבה כלשהי נאלצו לשהות זמן רב בשכיבה עלולים לפתח עצירות בשל חוסר הפעילות של המעיים.
• מתח נפשי- מתח נפשי עלול לגרום לכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן ומכאן לגרום גם לעצירות.
דרכי הטיפול בעצירות
חשוב לדעת כיצד למנוע עצירות, ואיך לטפל בה כאשר היא מתפתחת ובטרם תהפוך לבעיה חמורה וכרונית. ברוב המקרים, הסיבה לעצירות היא משולבת ולכן חשוב להקפיד על אורח חיים נכון מכל ההיבטים: בהיבט התזונתי, הגופני והרגשי.
• להרבות בשתיית נוזלים- הכמות המומלצת היא 10-8 כוסות ביום (כ-2 ליטר). כל אדם צריך להתאים את כמות השתייה לפי רמת הפעילות. מומלץ לשתות מים בעיקר.
• להעדיף צריכת מזונות על בסיס פירות – הנחייה זו הינה מעשית וקלה להכנה. לדוגמא: מיצי פרי טבעיים, מיץ שזיפים, מיץ עגבניות, מיץ לפתן עם פירות מיובשים, סלט פירות, לפתן פירות, פירות טריים ומיובשים. פירות מיובשים כוללים: שזיפים, משמשים, צימוקים, תאנים, תמרים. (הערה- מובן שכל מקרה לגופו, לדוגמא, אנשים סוכרתיים צריכים להימנע מכמות גדולה של פירות).
• לשלב בתפריט סיבים תזונתיים- כאשר מקור הסיבים התזונתיים הם: ירקות, פירות, דגניים וקטניות. ירקות ופירות מכל סוג, ניתן לאכלם טריים, כמיץ או מבושלים.
• לשמור על אורח חיים רגוע- ניתן לאמץ טכניקות שונות של דמיון מודרך, מדיטציה והרגעה. פעמים רבות יש צורך בעזרה חיצונית באמצעות שיטות שונות: פסיכולוגיה, טיפולים משלימים כגון: דיקור סיני, רפלקסולוגיה, שיאצו, עיסוי, עשויים מאד לעזור בהורדת רמות המתח ובשחרור שרירי רצפת האגן.
• להקפיד על פעילות גופנית סדירה- יש להקפיד על פעילות גופנית אירובית אשר תורמת בהאצת פעילות המעיים. פעילות אירובית כוללת בין היתר: הליכות, אופניים, שחייה, ריקוד ועוד.
• להקפיד על תרגילי תנועתיות לאזור האגן- במקרים שבהם לא ניתן לבצע פעילות אירובית או אחרת, ניתן גם במיטה לבצע מספר תרגילים יום יומיים אשר יתרמו לתנועתיות המעיים.
להלן מספר תרגילים לדוגמא:
תרגילי תנועתיות בפיזיותרפיה לשיפור תנועת המעיים ולמניעת עצירות
• שכיבה על הגב, שתי הרגליים ישרות /או כפופות. יש לקרב רגל אחת לבית חזה ולהניע אותה אל החזה בניעות קלות במעגלים. בהמשך יש להחליף רגליים. ניתן גם לבצע את התרגיל עם שתי ברכיים אל החזה. מינון: יש לחזור על התרגיל 3 פעמים ביום, למשך כדקה לכל רגל, ודקה נוספת לשתי רגליים.
• שכיבה על הגב, שתי רגליים כפופות וכפות רגליים מונחות על המשטח. יש לקרב את המותנית למשטח תוך דחיפת כפות הרגליים כלפי המשטח. עם שחרור המותנית יש לאפשר הקשתה של המותנית וחוזר חלילה. מינון: יש לחזור על התרגיל 3 פעמים ביום, למשך כשתי דקות.
• שכיבה על הגב, ידיים מאחורי העורף. ברכיים כפופות וכפות רגליים מונחות על המשטח. יש לגלגל רגליים מצד לצד. מינון: יש לחזור על התרגיל 3 פעמים ביום, *10 חזרות לכל כיוון.
