מהי תסמונת דה-קרווין ?
תסמונת דה-קרווין הידועה גם בשם טנוסינוביטיס רדיאלי הינה תסמונת המשתייכת למשפחה של תסמונות הכוללות לכידה של גידים ועצבים (כדוגמת תסמונת תעלה קרפלית, אצבע הדק ועוד).
התסמונת מתבטאת בכאבים (בצד של האגודל ביד) ושל האמה המרוחקת.
לתוך היד נכנסים גידים האחראים לכיפוף ויישור שורש היד והאצבעות, הגידים עצמם הינם חבלים חלקים הממשיכים את השרירים מהם הם נובעים. למרות העובדה שהגידים והמעטפת האוחזת אותם למקומם חלקים, לעיתים מתפתח עם השנים חיכוך בין הגידים לבין המעטפת האוחזת אותם לעצם.
בתסמונת דה-קרווין, החיכוך מתרחש במדור המיישר הראשון – בין שני גידים האחראים ליישור האגודל והנעתה לכיוון כף היד עצמה לבין המעטפת האוחזת אותם. חיכוך זה עלול להוביל להיווצרות הליך דלקתי, היוצר כאבים – ומחמיר את החיכוך, כמו גם המשך הפעולה של הגידים מחמיר את יכולתם לתפקד.
הסיבה לתסמונת אינה ברורה דיה גם כיום, אולם מקובל לקשר את הופעתה לפעילות מוגברת של האגודל כנגד האצבע.
למרבית האנשים המדור המיישר הראשון מכיל את שני הגידים בחלל בודד, אולם לחלק מהאנשים קיימת חלוקה בתוך המדור המיישר הראשון לשני תתי-מדורים, כאשר בכל אחד עובר אחד הגידים.
מהם הסימנים לתסמונת דה-קרווין ?
הביטוי של תסמונת דה-קרווין הינו בעיקר כאבים, כאשר הרבה פעמים הביטוי עצמו יכול להשתנות לאורך היום (לדוגמה החמרה בעת קימה משינה ושיפור הדרגתי בעת הפעלה).
על פי רוב התלונה הראשונה תהיה כאבים מעל המדור המיישר הראשון, אשר מופיעים בעת הפעלה של האגודל – בעיקר כאשר מנסים להפעיל כח או לאחוז בחפץ. בשלב זה ניתן יהיה לראות נפיחות אשר לעיתים מלווה באודם מקומי.
במצבים מתקדמים כל הפעלה של האגודל תגרום לכאבים עזים, עד חוסר יכולת להשתמש באגודל כלל.
מהם הטיפולים בתסמונת דה-קרווין ?
הטיפול בתסמונת תלוי בחומרת הבעיה. הטיפול הראשוני יכלול על פי רוב טיפול במסגרת ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה – הפחתה של הנעת האגודל באמצעות סד, ועל ידי זה הורדה של העומסים מהמעטפת המודלקת. על פי רוב, תסמונת דה קרווין מגיבה היטב לטיפול לא ניתוחי (פיזיותרפיה + ריפוי בעיסוק) וניתן לחזור לתפקוד מלא של היד.
.