דר' ניר צבר, מומחה בגריאטריה. בוגר ביה"ס לרפואה בטכניון בהצטיינות. גריאטר מחוז צפון בקופת חולים 'כללית'. בעל ניסיון בטיפול במגוון בעיות בגיל השלישי: בעיות בהליכה ונפילות חוזרות, ירידה בתפקוד, בעיות פסיכו גריאטריות, בעיות שינה, עיכול, ריבוי בעיות רפואיות ותרופות, ומצב כללי ירוד.
הרבה דברים חשובים באיזון סכרת נשכחים כאשר הדיון מסתכם ב"סוכר או סוכרזית" וב"כמה מטפורמין לקחת?". כי כדי לאזן נכון סכרת מבוגרים, חשוב להבין מה קורה בגוף. אז הנה שיעור קצר בפיזיולוגיה:
כל תאי הגוף שלנו משתמשים בסוכר כדי להתקיים ולפעול. הם הופכים את הסוכר לאנרגיה על ידי פירוק (שמספק מעט אנרגיה) וע"י חימצון (שמספק הרבה אנרגיה). תאי הגוף מקבלים את הסוכר מזרם הדם שלנו. לכן, כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית שצורכת הרבה אנרגיה, יותר סוכר עובר מהדם לתאים שלנו ונשאר פחות סוכר בדם. כך פעילות גופנית מסייעת להפחתת רמת הסוכר בדם.
בגוף שלנו יש גם תאים שתפקידם לאגור סוכר: כאשר אנחנו אוכלים ונכנס סוכר לדם, תאי הכבד ותאי שריר סופגים את הסוכר מהדם ואוגרים אותו בתוכם. תאי הכבד והשריר יכולים לשחרר את הסוכר לדם בזמנים שבין הארוחות וכך למנוע ירידה מוגזמת בסוכר ("היפוגליקמיה"). כאשר הכבד או השרירים נפגעים, הם מתקשים בהכנסת סוכר מהדם בזמני הארוחות – ורמת הסוכר נהיית אז גבוהה מדי ("היפרגליקמיה").
לכן, מחלות או חומרים שפוגעים או מעמיסים על הכבד ועל השרירים, גורמים להחמרה של סכרת עם שינויים קיצוניים למעלה ולמטה ברמות הסוכר. לדוגמא: הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, שתיית אלכוהול, ממתיקים מלאכותיים (כמו סוכרזית ו'משקאות דיאט' שגורמים לתסמונת הכבד-השומני) תרופות כמו סטאטינים (להורדת כולסטרול, פוגעות בשרירים) ובכלל עודף-תרופות (כיוון שרבות מהן צריכות לעבור פירוק ע"י הכבד).
הבקרה של הגוף על הכנסה והוצאת סוכר מהכבד והשריר אל הדם נעשית ע"י הורמונים, שהחשוב שבהם הוא האינסולין. אינסולין גורם לספיגת סוכר לכבד ולשרירים וכך רמת הסוכר בדם יורדת והמאגרים מתמלאים. התזמון הוא חשוב: כאשר אנו אוכלים ארוחה גדולה, צריך שיהיה יותר אינסולין ובין הארוחות צריך שיהיה מעט אינסולין. תיזמון לא נכון עלול לגרום נזק רב. למשל, טעות נפוצה היא נטילה בערב, של תרופה המעוררת הפרשת אינסולין (כמו גלובן, אמריל, נובונורם), כשהתוצאה היא 'נפילת סוכר' בשעות הלילה – שמזיקה לשינה ולבריאות ועלולה להיות מסוכנת מאד.
מול האינסולין פועלים 'הורמוני הסטרס' (אדרנלין, קורטיזול ועוד) שעולים בזמן רעב וגורמים לפעולה הפוכה משל האינסולין. זוהי פעולה הגיונית ומועילה כמובן, אבל 'הורמוני הסטרס' עולים גם במצבים של שתיה מועטת והתייבשות, לחץ דם נמוך (לא פעם בגלל עודף תרופות נגד-יתר-לחץ-דם), זיהום חיידקי (כמו עששת), עישון, נטילת תרופות כמו נוגדי-דיכאון (למשל ציטלופרם, סימבלתה) ונטילה של תרופות המדמות פעולה של הורמוני סטרס (זריקות סטרואידים, "תרופות נגד נזלת" ועוד) ולכן במצבים אלה הסכרת יוצאת לא פעם משליטה.
כדאי גם לדעת ש"איזון" תרופתי מוגזם של סכרת-מבוגרים גורם נזק וקיצור-חיים. המידע שהצטבר בשנים האחרונות מראה שכאשר מאזנים סכרת ע"י תרופות, רצוי להימנע מהורדת רמת הסוכר הנמדדת לפני-ארוחות לערך של פחות מ-140 מ"ג%. ולגבי רמת HbA1C רצוי להימנע מהורדה מתחת ל-7.5%. ועוד הערה לגבי מטפורמין (גלוקומין, ג'נואט, יוקראס) – מסתבר ממחקרים אחרונים שהוא איננו מועיל כפי שחשבנו ואולי גם מסוכן, אבל זה כבר נושא לכתבה נפרדת.
אז: זכרו לשתות הרבה מים בכל יום ובמיוחד כשהסוכר גבוה, ואזנו את הסכרת בזהירות ובשכל.