חבלת ראש טראומטית הינו אירוע לא פשוט הגורר מגוון של מגבלות מוטוריות וקוגניטיביות לא פשוטות. לקשיים הקוגניטיביים שחווים מטופלים לאחר חבלת ראש טראומטית יש השפעה רבה יותר על שיקומם, מאשר למגבלה המוטורית ממנה הארגון האמריקאי –(Brain Injury Association( BIA) מגדיר חבלת ראש טראומטית כפגיעה מוחית שאיננה ניוונית או מולדת, הנגרמת על ידי כוח פיזי חיצוני ישיר, או כתוצאה מתנועה פתאומית המטיחה את הראש לעבר חלקי גוף אחרים. חבלת ראש טראומטית עלולה לגרום לליקויים במגוון תפקודים. לאחר כשנה 90% מהמטופלים מגיעים לעצמאות חלקית לפחות, ויכולים לדאוג לעצמם (מבחינה פיזית). לעומת זאת, הקשיים הקוגניטיביים וההתנהגותיים הם גורם המשפיע באופן משמעותי על עצמאות תפקודית בכל עיסוקי האדם.
האידיאולוגיה של טיפול קוגניטיבי בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים
מטרת הטיפול בריפוי בעיסוק היא לעודד תפקוד עצמאי בפעילות יומיומית משמעותית, כמו טיפול עצמי, עבודה/למידה ויצרנות באמצעות עבודה על שיפור תהליכי חשיבה וקוגניציה ותפקודי ראייה ובאמצעות הקניית טכניקות מפצות או התאמת הסביבה ו/או המטלה לליקוי הקיים.
ההתערבות מיועדת לרכישת מיומנויות, לשינוי התנהגויות, לשיפור כישורים ולאפשר הסתגלות לסביבה בה מתפקד האדם. כמו כן נעשות פעולות מניעה וקידום כמו עבודה על יכולות הזיכרון בגיל המבוגר באוכלוסייה הבריאה.
מה מיוחד בטיפולי הריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?
- במרפאת מעגלים מעבר לריפוי קיים צוות של מטפלים פרה רפואיים נוסף של פיזיותרפיסטים, קלינאית תקשורת ומטפלים משלימים. מכאן, שבמקרים ששורש הבעיה הוא שפתי, ביומכני מוטורי רגשי או פנים מערכתי, יוכל המטופל ליהנות משלוב של בטיפול בריפוי בעיסוק וטיפול משלים ובכך לקבל מענה יותר מקיף לבעייתו.
- במרפאת מעגלים מעבר לריפוי בעיסוק מקצועות קיימת גם דיאטנית קלינית. שילוב התזונה הנכונה תורם רבות למצב התפקודי הכללי של האדם ובכך תורם גם לשיקום
- במרפאת מעגלים חדר כושר צמוד. שלוב ייעוץ לפעילות גופנית בחדר כושר מאפשר השלמה של התהליך השיקומי בכך שהמנחה לאימון הוא פיזיותרפיסט מוסמך אשר ידריך את המטופל כיצד לשמור על ההישגים לאורך זמן. מוכח כי פעילות גופנית משפרת יכולות קוגניטיביות.
באילו גישות טיפוליות אנו משתמשים בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?
שיטות ההתערבות צריכות להתאים ליכולת הלמידה של האדם תוך התייחסות להיבטים כמו מודעות ומוטיבציה, רצונות וערכים, תרבות , יכולות ומגבלות והמצאות של תמיכה אנושית ומשאבים.
מתכונת הטיפול כוללת טיפולים פרטניים או קבוצתיים, הדרכת משפחה או מטפלים, יעוץ לנותני שירות אחרים כגון מורים ומקומות עבודה.
ההתערבויות המכוונות לשפר את הכישורים או ההתנהגויות, בהתאם לצורך וכוללות:
- אימון כישורים ספציפים כגון תפיסה, קשב, זיכרון, תפקודים ניהוליים ועוד בגישות רמדיאליות.
- אימון מטה קוגניטיבי הכולל העלאת מודעות והקניית אסטרטגיות עבודה יעילות.
- הקניית טכניקות פיצוי פנימיות (כגון אסוציאציות) וחיצוניות (כגון שימוש ביומן ועוד).
- אימון במטלות ספציפיות (הכנת רשימת קניות לסופר, ניהול מעקב אחרי הוצאות, הכנת ארוחה וכד'), באמצעות חזרות ורמזים ההולכים ונחלשים
- שינוי סביבה – הבנייה ועיצוב הסביבה למניעת תאונות והתאמת מטלות על מנת לשמור ולעודד תפקוד בסביבה הקרובה או במסגרת החברתית (סביבה נטולת גירויים, התאמת הסביבה ליכולות הראייה של המטופל וכד').
- מציאת עיסוקים משמעותיים
- הדרכה להתאמות במקום העבודה/הלימודים
- הדרכה של בני המשפחה
- שיקום נהיגה
- שיקום ראיה
באילו טכניקות טיפוליות אנו משתמשים בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?
- הגישה הרמדיאלית – תיקון ושיפור מרכיבים קוגניטיביים ספציפיים כמו קשב, זיכרון, אנליזה וסינתזה וכדומה. ההתערבות נעשית סביב הסימפטומים של הפגיעה, כאשר המטרה היא לתקן ליקויים/ חסרים. ההנחה הבסיסית בגישה זו שיש העברה טבעית מתחום לתחום . הגישה מתאימה לאנשים היכולים לתרגל באופן עצמאי ברמה היומיומית ובעלי מודעות תקינה לעוצמותיהם וחולשותיהם.
- ההשתנות הקוגניטיבית המבנית – DCI (מבוסס על גישתו של פרופסור פויירשטיין, ד"ר נעמי הדס לידור)
שיפור יכולת למידה עצמית על ידי חשיפה מתווכת , שנעשית על ידי המרפאה בעיסוק. מוקדי הטיפול בגישה זו הם הסימפטומים של הפגיעה, מרכיבי חשיבה, תפקוד יומיומי, למידה, פנאי, עבודה וחברה. ההנחה הבסיסית היא ששיפור יכולת הלמידה תשפר את יכולת ההסתגלות ואת מידת יכולתו של הלומד להשתלב בקהילה. אנו רוצים להעשיר את הלומד ולהרחיב את רפרטואר ההתמודדויות והתנהגויות שלו במצבי חיים שונים. לכן, ההתערבות משלבת עבודה על הקוגניציה הרגש וההתנהגות. בגישה מטפלים באדם בכלים רבים, בניהם כלי ההעשרה אינסטרומנטלית. ההתנסות מעלה את מודעותם העצמית לדרך הלמידה הטובה להם ולאופציות שונות הקיימות על מנת ללמוד. הם לומדים להכיר את מקרות הכוח שלהם ואת הקשיים שלהם ורוכשים אסטרטגיות על מנת להתמודד עם הקשיים. - גישת האינטראקציה הדינאמית –A Dynamic Interactional Approach to Cognitive Rehabilitation /Joan Toglia
שינוי יכולותיו של האדם תוך התאמת המטלה והסביבה ליכולות אלו בכדי
ליצור את ה- "just right challeng ". הגישה דוגלת בלימוד אסטרטגיות ותרגולן שוב ושוב, בהקשרים שונים על מנת לעודד העברה והכללה למצבים חדשים ללא צורך בתיווך. המרפאה בעיסוק ימליץ לע שינוי בסביבה ו/או המטלה כדי ליצור את האתגר הנכון. נעשית עבודה על הגברת המודעות ושליטה עצמית דרך ביצוע בקרה עצמית על התפקוד ועל התגובות הרגשיות. נעשית בחירת פעילויות טיפוליות משמעותיות למטופל. - גישת ריבוי ההקשרים – Multicontext Treatment Approach / Joan Toglia
המטופל רוכש אסטרטגיה אחת בה הוא משתמש במטלות שונות ובמצבים שונים. בטיפול ניתן דגש למודעות עצמית, בקרה עצמית והערכה עצמית בכל פעילות. הגישה מתאימה לאנשים בעלי מודעות לפחות חלקית למצבם. בגישה זו מסתמך האדם על עוצמותיו על מנת לפצות על הקיים אותם חווה בעקבות הפגיעה. - שיקום קוגניטיבי – Cognitive Rehabilitation / Sharah averbuch
אימון מחדש של יכולות קוגניטיביות תוך שימוש ביכולות שנשארו, רכישת אסטרטגיות למידה, רכישת אסטרטגיות מפצות או פרוצדוראליות בהתאם לשלב השיקום בו נמצא המטופל
מתן תרגילים
- תרגול עצמי בבית הוא חלק משמעותי מהשיקום בקרב מרבית המטופלים. במחקרים הוכח כי תרגול יעורר חזרה רשתות נוירונים פגועות ו/או יצור מעקפים – רשתות נוירונים חדשות . טיפול משולב בתרגול יומיומי הינו בעל תוצאות טובות יותר מאשר תרגול חד שבועי במסגרת המשקמת. התרגול משמש לשיפור או למניעת החמרה במצב במחלות פרוגרסיביות. המרפאה בעיסוק תתאים למטופל את התרגילים המתאימים לו מתוך הסתכלות מעמיקה על מצבו הרפואי, עוצמותיו ומגבלותיו, רמת המודעות והמוטיבציה שלו ויכולת המודעות שלו. התרגול מדורג ונעשה בין השאר על ידי :
- תרגול תהליכי חשיבה: משחקי מחשב, משחקי קופסא ותרגילי נייר ועפרון.
יעוץ לאביזרי עזר והתאמת דיור
כאשר יכולת הלמידה מאד פגועה או כאשר הליקוי הינו בלתי הפיך יש לעקוף את הליקויים על מנת להשיג תפקוד.
- אביזרי עזר: המרפאה בעיסוק תמליץ על אביזרי עזר אשר יסיעו להשיג את התפקוד העצמאי (שימוש בטלפון מותאם, יומן וכד')
- התאמת הסביבה: לשם תפקוד בטיחותי בסביבת הבית ו/או העבודה או בקהילה המרפאה בעיסוק תמליץ (מאחזים באמבטיה, שטיח נגד החלקה וכד'), לשם תפקוד עצמאי יותר (מיקום נגיש של חפצים, ארגון הבית, כיתוב וכד') .
- הדרכה משפחתית
המשפחה/המטפל העיקרי הם סוכני השינוי במקרים בהם המטופל מאבד את עצמאותו או מוגבל ביכולותיו ולכן יש חשיבות מרובה לשיתופם בתהליך ההחלמה/השימור . המשפחה תקבל הדרכה לתרגול, לבטיחות, לזכויות וכד'.
מה עלי להביא למפגש ראשון עם מרפאה בעיסוק?
- דוח רפואי עדכני
- סיכומי טיפולים קודמים בריפוי בעיסוק במידה וניתנו
- דוחות עדכניים של בדיקות
תהליך הטיפול בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים
במפגש הראשון נעשית הערכה מעמיקה הכוללת מספר מרכיבים:
- תשאול מעמיק על ההיסטוריה של הירידה הקוגניטיבית, רקע עיסוקי של האדם, התפקוד כיום, טיפולים ומצב בריאותי.
- תצפית על תפקוד
- הערכה של יכולות קוגניטיביות
- תאום ציפיות וקביעת מטרות טיפול ויעדים
- קביעת תוכנית ראשונית ותוכנית מעקב
תוכנית הטיפול נקבעת בשיתוף פעולה עם המטופל ותדירותה ומשכה תלוי בחומרת הבעיה ממנה הוא סובל. בתום סדרת טיפולים שנקבעה מראש נעשית הערכה מחודש ותוכנית המשך בהתאם להתקדמות המטופל והשגת המטרות. לאחר השגת המטרה/ות ניתן לרווח את תדירות המפגשים על מנת לאפשר מעקב ארוך טווח, תמיכה וסיוע מקצועי, כאשר המטרה העיקרית הינה לשמור על התפקוד שהושג לאורך זמן.