ריפוי בעיסוק לבעיות נוירולוגיות

ענת לויט, בוגרת תואר שני בריפוי בעיסוק ( M.Sc.OT ) מטעם הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בעלת ותק של 17 שנים במקצוע. בעשור האחרון מנהלת יחידה לריפוי בעיסוק במרכז לשיקום יום בקופת חולים . מתמחה בשיקום לאחר פגיעות/מחלות נוירולוגיות עם דגש על שיקום קוגניטיבי דינאמי (DCI ) וסנסור מוטורי תפקודי. מתמחה גם בשיקום ליקויים בתפקודי ראייה הנובעים מפגיעות מוחיות, שיקום נהיגה ושיפור/שימור יכולות הזיכרון בגיל השלישי. מדריכת סטודנטים ומטפלת קבוצתית.

מקצוע הריפוי בעיסוק (Occupational Therapy) הינו מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. המקצוע מתמקד במגוון העיסוקים המבוצעים על ידי בני אדם בכל הגילאים וחשיבותם לתפקוד האדם ותחושת השייכות החברתית ורווחתו. הטיפול מותאם לגילו של הפרט, יכולתו/מוגבלותו, תפקידיו בחיים, ערכיו והרקע התרבותי ממנו מגיע.

באילו בעיות נוירולוגיות אנו מטפלים בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים:

• טיפול לאחר שבץ מוחי (CVA ) במצב אקוטי ובמצבים כרוניים (תחזוקה)
• טיפול קוגניטיבי בריפוי בעיסוק לאחר חבלת ראש טראומתית (TBI )
•  (PARKINSON )
• טיפולי ריפוי בעיסוק במחלות עצביות ניווניות (MSA )
• טיפולי ריפוי בעיסוק בטרשת נפוצה (Multiple Sclerosis )
• טיפולי ריפוי בעיסוק בבעיות קוגניטיביות נרכשות בעקבות פגיעה נוירולוגית (שבץ מוחי, חבלות ראש, תאונות דרכים עם פגיעת ראש, לאחר הצלפת שוט, ועוד)
• טיפולי ריפוי בעיסוק בבעיות זיכרון דמנציה ואלצהיימר (Alzheimer and Dimension),
• טיפולי ריפוי בעיסוק בחולי ניוון שרירים (ALS )
• טיפולי ריפוי בעיסוק בנפגעי חוט שידרה.
•  ריפוי בעיסוק בפיברומיאלגיה (Fibromyalgia).
• ריפוי בעיסוק לאחר גיליאן ברה (GBS )

האידיאולוגיה של מרפאת מעגלים בטיפול בבעיות נוירולוגיות:

במרפאת מעגלים אנו מאמינים כי למרות שברוב המצבים הנוירולוגיים לא ניתן לשנות את הפגיעה העצבית, כן אפשר במידה רבה להקל על התסמינים ולשפר ו/או לשמר את התפקוד ובכך לאפשר איכות חיים טובה יותר. כמו כן, מעבר לטיפול הנקודתי בתסמין (כאב, מגבלה, ספסטיות, נוקשות, קושי בהליכה, בעיות תחושה, קשיים בזיכרון) יש לטפל גם בשורש הבעיה ומכאן החשיבות גם בבדיקה הביו-מכאנית, הקוגניטיבית והתפקודית שאנו עורכים. דרך אבחון שורש הבעיה, ניתן לתת טיפול יותר מדויק ומעמיק ובכך לשפר את התפקוד.

מה מיוחד בטיפולי הריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?

• במרפאת מעגלים מעבר לריפוי קיים צוות של מטפלים פרה רפואיים נוסף של פיזיותרפיסטים, קלינאית תקשורת ומטפלים משלימים. מכאן, שבמקרים ששורש הבעיה הוא שפתי, ביומכני מוטורי רגשי או פנים מערכתי, יוכל המטופל ליהנות משלוב של בטיפול בריפוי בעיסוק וטיפול משלים ובכך לקבל מענה יותר מקיף לבעייתו.
• במרפאת מעגלים מעבר לריפוי בעיסוק מקצועות קיימת גם דיאטנית קלינית. שילוב התזונה הנכונה תורם רבות למצב התפקודי הכללי של האדם ובכך תורם גם לשיקום
• במרפאת מעגלים חדר כושר צמוד. שלוב ייעוץ לפעילות גופנית בחדר כושר מאפשר השלמה של התהליך השיקומי בכך שהמנחה לאימון הוא פיזיותרפיסט מוסמך אשר ידריך את המטופל כיצד לשמור על ההישגים לאורך זמן
• במרפאת מעגלים בריכה צמודה. שלוב טיפולי הידרותרפיה במקרים רבות משמעותי מאד עבור טיפולים נוירולוגיים. במים ניתן לעבוד על שווי-משקל והליכה בקלות וללא עומס על המפרקים או סיכון לנפילה, להוריד את טונוס השריר, לשפר תחושה ולשפר את טווחי התנועה של כל המפרקים.

באילו טכניקות טיפול אנו משתמשים בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?

טיפולים מוטורים מבוססים על ראיות חדשות כגון

• Constraint Induced Movement Therapy (CIMT) or Forced Non Use:
  על ידי מניעת השימוש בגפה הבריאה (שיתוק כפוי) בעזרת כפפות מיוחדות ו/או קיבועה וכן בעזרת תרגילים פונקציונליים אינטנסיביים של הגפה הנפגעת בעקבות שבץ מוחי הוכח שיפור פונקציונלי ניכר בגפה הפגועה במחקרים רבים
• Mirror Therapy
  בשיטת טיפול זו מונחת מראה על שולחן במאונך למטופל כשהיא מופנה לכיוון הצד הבריא (הגפה הבריאה). המטופל מתבוננן בתנועת הגפה הבריאה במראה – דבר שהראה כי גורם לגירוי בצד הנפגע של המוח המדמה מצב של תנועת הגפה הפגועה. שיטת טיפול זו מועילה במיוחד למטופלים המיפלגיים אשר אבדו כליל את כושר התנועה האקטיבית ואינם יכולים על כן ליטול חלק בפעילות גופנית ולמטופלים אשר איבדו תחושה פרופריוספטיבית (היכן הגפה נמצאת במרחב ביחס לאיברים אחרים בגוף).
  **עבור שני הטיפולים הנ"ל, תקופת טיפול אינטנסיבית קצרה נדרשת בשיתוף פעולה מרבית.
• הגישה הטיפולית ע"ש Bobath או NDT – Neuro Developmental Therapy – הינה גישה טיפולית דינמית, המיועדת לטיפול באנשים עם פגיעות המערכת העצבים המרכזית.
  הגישה, מבוססת על עקרונות הנוירופיזיולוגיה והנוירופלסטיות של מערכת העצבים המרכזית, עקרונות הביומכניקה, עקרונות למידה ועקרונות השיקום. הנחת היסוד בגישה היא שבצד הפגוע יש יכולת וצריך למצות אותו. הנחה זו נתמכת במחקרים. מיצוי היכולת יושג על יד עידוד תנועה נורמאלית ומניעת פיצוי בחלקי גוף שונים. שמטרת השיקום , לפי גישת בובט, היא איכות תפקודית (ולא עידוד קומפנסציות- תנועות מפצות).
• גישת טיפול ביומכנית – הגישה הביומכנית מתייחסת ליכולות שריר-שלד, העומדות בבסיס התנועה בתפקוד העיסוקי היומיומי, כמו גם לאופן בו הגוף בנוי ופועל כדי להצליח בביצוע פעולה יומיומית. הגישה משמשת לטיפול באנשים עם מגבלות תפקודיות בשל ליקוי במבנים ובתפקודים ביומכניים, הכוללים: חוסר יציבות מבנית, כוח ירוד, טווח תנועה מוגבל וסיבולת נמוכה. בתהליך ההתערבות מתמקדים בצמצום הפער בין יכולת התנועה הקיימת של המטופל לבין דרישות התנועה של המטלה. הטיפול כולל שימור ושיפור טווחי תנועה פסיביים ואקטיביים, כוח שריר וסבולת, הדרכה לשימוש נכון בביומכניקה של הגוף, תרגול פעילויות יומיומיות וכן שימוש באמצעים מפצים והתאמת הסביבה. כל זאת באופן המותאם לרצונות הלקוח וליכולותיו.

ועוד
טיפולים קוגניטיבים מבוססים על ראיות חדשות

באילו גישות טיפוליות אנו משתמשים בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?

שיטות ההתערבות צריכות להתאים ליכולת הלמידה של האדם תוך התייחסות להיבטים כמו מודעות ומוטיבציה, רצונות וערכים, תרבות , יכולות ומגבלות והמצאות של תמיכה אנושית ומשאבים.
מתכונת הטיפול כוללת טיפולים פרטניים או קבוצתיים, הדרכת משפחה או מטפלים , יעוץ לנותני שירות אחרים כגון מורים ומקומות עבודה.
ההתערבויות המכוונות לשפר את הכישורים או ההתנהגויות, בהתאם לצורך וכוללות

• אימון כישורים ספציפים כגון תפיסה, קשב, זיכרון, תפקודים ניהוליים ועוד בגישות רמדיאליות.
• אימון מטה קוגניטיבי הכולל העלאת מודעות והקניית אסטרטגיות עבודה יעילות.
• הקניית טכניקות פיצוי פנימיות (כגון אסוציאציות) וחיצוניות (כגון שימוש ביומן ועוד).
• אימון במטלות ספציפיות (הכנת רשימת קניות לסופר, ניהול מעקב אחרי הוצאות, הכנת ארוחה וכד'), באמצעות חזרות ורמזים ההולכים ונחלשים
• שינוי סביבה – הבנייה ועיצוב הסביבה למניעת תאונות והתאמת מטלות על מנת לשמור ולעודד תפקוד בסביבה הקרובה או במסגרת החברתית (סביבה נטולת גירויים, התאמת הסביבה ליכולות הראייה של המטופל וכד').

באילו טכניקות טיפוליות אנו משתמשים בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?

• הגישה הרמדיאלית – תיקון ושיפור מרכיבים קוגניטיביים ספציפיים כמו קשב, זיכרון, אנליזה וסינתזה וכדומה. ההתערבות נעשית סביב הסימפטומים של הפגיעה, כאשר המטרה היא לתקן ליקויים/ חסרים. ההנחה הבסיסית בגישה זו שיש העברה טבעית מתחום לתחום . הגישה מתאימה לאנשים היכולים לתרגל באופן עצמאי ברמה היומיומית ובעלי מודעות תקינה לעוצמותיהם וחולשותיהם.
• ההשתנות הקוגניטיבית המבנית – DCI (מבוסס על גישתו של פרופסור פויירשטיין, ד"ר נעמי הדס לידור)
  שיפור יכולת למידה עצמית על ידי חשיפה מתווכת , שנעשית על ידי המרפאה בעיסוק. מוקדי הטיפול בגישה זו הם הסימפטומים של הפגיעה, מרכיבי חשיבה, תפקוד יומיומי, למידה, פנאי, עבודה וחברה. ההנחה הבסיסית היא ששיפור יכולת הלמידה תשפר את יכולת ההסתגלות ואת מידת יכולתו של הלומד להשתלב בקהילה. אנו רוצים להעשיר את הלומד ולהרחיב את רפרטואר ההתמודדויות והתנהגויות שלו במצבי חיים שונים. לכן, ההתערבות משלבת עבודה על הקוגניציה הרגש וההתנהגות. בגישה מטפלים באדם בכלים רבים, בניהם כלי ההעשרה אינסטרומנטלית. כלים אלו הינם תרגילי נייר ועיפרון בהם מתנסים הלומדים המטלות נטולות תוכ לימודי ועוסקות בתהליכי חשיבה ולמידה טהורים. . 15 כלים אלו כוללים בתוכם בין השאר: הבנת הוראות, יחסי זמן, התמצאות במרחב, תפיסה אנליטית, מיון, השוואה, רצף, ללא מילים, יחסי משפחה ועוד . דרך כלים אלו רוכשים הלומדים מושגים ועקרונות אותם ניתן ליישם בחיי היומיום ואף מתנסים בעקרונות אלו בסביבות משתנות בחיי היומיום בעקבות המפגשים. ההתנסות מעלה את מודעותם העצמית לדרך הלמידה הטובה להם ולאופציות שונות הקיימות על מנת ללמוד. הם לומדים להכיר את מקרות הכוח שלהם ואת הקשיים שלהם ורוכשים אסטרטגיות על מנת להתמודד עם הקשיים.
• גישת האינטראקציה הדינאמית –A Dynamic Interactional Approach to Cognitive Rehabilitation /Joan Toglia
  שינוי יכולותיו של האדם תוך התאמת המטלה והסביבה ליכולות אלו בכדי
  ליצור את ה- "just right challeng ". הגישה דוגלת בלימוד אסטרטגיות ותרגולן שוב ושוב, בהקשרים שונים על מנת לעודד העברה והכללה למצבים חדשים ללא צורך בתיווך. המרפאה בעיסוק ימליץ לע שינוי בסביבה ו/או המטלה כדי ליצור את האתגר הנכון. נעשית עבודה על הגברת המודעות ושליטה עצמית דרך ביצוע בקרה עצמית על התפקוד ועל התגובות הרגשיות. נעשית בחירת פעילויות טיפוליות משמעותיות למטופל.
• גישת ריבוי ההקשרים – Multicontext Treatment Approach / Joan Toglia
  המטופל רוכש אסטרטגיה אחת בה הוא משתמש במטלות שונות ובמצבים שונים. בטיפול ניתן דגש למודעות עצמית, בקרה עצמית ווהערכה עצמית בכל פעילות. הגישה מתאימה לאנשים בעלי מודעות לפחות חלקית למצבם. בגישה זו מסתמך האדם על עוצמותיו על מנת לפצות על הקיים אותם חווה בעקבות הפגיעה.
• שיקום קוגניטיבי – Cognitive Rehabilitation / Sharah averbuch
  אימון מחדש של יכולות קוגניטיביות תוך שימוש ביכולות שנשארו, רכישת אסטרטגיות למידה, רכישת אסטרטגיות מפצות או פרוצדוראליות בהתאם לשלב השיקום בו נמצא המטופל.

מתן תרגילים

תרגול עצמי בבית הוא חלק משמעותי מהשיקום בקרב מרבית המטופלים. במחקרים הוכח כי תרגול יעורר חזרה רשתות נוירונים פגועות ו/או יצור מעקפים – רשתות נוירונים חדשות . טיפול משולב בתרגול יומיומי הינו בעל תוצאות טובות יותר מאשר תרגול חד שבועי במסגרת המשקמת. התרגול משמש לשיפור או למניעת החמרה במצב במחלות פרוגרסיביות. המרפאה בעיסוק תתאים למטופל את התרגילים המתאימים לו מתוך הסתכלות מעמיקה על מצבו הרפואי, עוצמותיו ומגבלותיו, רמת המודעות והמוטיבציה שלו ויכולת המודעות שלו. התרגול מדורג ונעשה בין השאר על ידי :

• תרגול תהליכי חשיבה: משחקי מחשב, משחקי קופסא ותרגילי נייר ועפרון.
• תרגול מוטורי המיועד לשיפור/שימור טווחי תנועה, כוח וסבולת ומוטוריקה עדינה •בעזרת עזרים שונים (כדור פיזיו, טרפלסט, טרבנד, חישוק, מקל, משקוליות, חפצים קטנים וכד')
• הדרכה לנרמול טונוס (נשיאות משקל, מתיחות ועוד)תרגול של תחושה לקויה בעזרת טכניקות שונות
• תרגול תפקוד בטכניקות מפצות (לבישת חולצה ביד אחת וכד')
• יעוץ לאביזרי עזר והתאמת דיור
  כאשר יכולת הלמידה מאד פגועה או כאשר הליקוי הינו בלתי הפיך יש לעקוף את הליקויים על מנת להשיג תפקוד.
• אביזרי עזר: המרפאה בעיסוק תמליץ על אביזרי עזר אשר יסיעו להשיג את התפקוד העצמאי (גורב גרביים, מכפתר כפתורים, סכום מעובה וכד').
• התאמת הסביבה: לשם תפקוד בטיחותי בסביבת הבית ו/או העבודה או בקהילה המרפאה בעיסוק תמליץ (מאחזים באמבטיה, שטיח נגד החלקה וכד'), לשם תפקוד עצמאי יותר (מיקום נגיש של חפצים, ארגון הבית, כיתוב וכד') .
• הדרכה משפחתית
  המשפחה/המטפל העיקרי הם סוכני השינוי במקרים בהם המטופל מאבד את עצמאותו או מוגבל ביכולותיו ולכן יש חשיבות מרובה לשיתופם בתהליך ההחלמה/השימור . המשפחה תקבל הדרכה לתרגול, לבטיחות, לזכויות וכד'.

מה עלי להביא למפגש ראשון עם מרפאה בעיסוק

• דוח רפואי עדכני
• סיכומי טיפולים קודמים בריפוי בעיסוק במידה וניתנו
• דוחות עדכניים של בדיקות

תהליך הטיפול בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים

במפגש הראשון נעשית הערכה מעמיקה הכוללת מספר מרכיבים:

• תשאול מעמיק על ההיסטוריה של המחלה הנוירולוגית, רקע עיסוקי של האדם, התפקוד כיום, טיפולים ומצב בריאותי.
• בדיקה נוירולוגית מקיפה הכוללת : חוזק שרירים, טווחי תנועה, טונוס שרירים, תחושה, מוטוריקה עדינה
• תצפית על תפקוד
• הערכה של יכולות קוגניטיביות
• תאום ציפיות וקביעת מטרות טיפול ויעדים
  במידה והפגיעה מורכבת מירידה מוטורית וקוגניטיבית מפגש ההערכה יהיה כפול.

קביעת תוכנית ראשונית ותוכנית מעקב

קביעת תוכנית טיפול ומינון הפגישות נעשית בשיתוף עם המטופל ובהתאם למצבו. אין התחייבות מראש לקחת מספר קבוע של מפגשים. המטרה היא להתאים לך את המסגרת הנכונה ביותר להשגת מטרותיך. בדרך כלל נקבעת סדרה של טיפולים ראשונית ובהמשך, בהתאם להתקדמות המטופל, נקבעים מפגשים נוספים למעקב. ניתן להיפגש בתדירות של מספר פעמים בשבוע (בשלב האקוטי) ובשלב הכרוני פעם בשבוע או פעם בשבועיים לפי בחירתך ולפי נקודת המבט של המרפאה בעיסוק. לאחר השגת המטרה/ות הראשוניות ניתן לרווח את תדירות המפגשים על מנת לאפשר מעקב ארוך טווח, תמיכה וסיוע מקצועי ארוך. המטרה העיקרית היא לשמור על התפקוד שהושג לאורך זמן