עברנו למשכננו החדש! רחוב האורזים פינת רחוב שושנת הפלאים (קומה 5) - בנין יהלום 1, נתניה. חניה בשפע.

טיפול בריפוי בעיסוק לאחר אירוע מוחי

ריפוי בעיסוק לאחר אירוע מוחי מבקש לסייע בשיקום הפרט במגוון מיומנויות אשר נפגעו כתוצאה מהאירוע, באם אלו מיומנויות קוגניטיביות, מוטוריות, תחושתיות, ועוד.

מטרות ההתערבות הטיפולית הן לעודד תפקוד כמה שיותר עצמאי למרות ועם המגבלה, בפעילות יומיומית משמעותית, כמו טיפול עצמי, עבודה/למידה ויצרנות באמצעות עבודה על שיפור המיומנויות הפגועות.

הטיפול מספק הערכה ממוקדת של תחומי התפקוד שנפגעו, ולאחר מכן מציע תוכנית עבודה רב-שלבית הכוללת מגוון תרגילים ואסטרטגיות, במטרה לשפר את התפקוד ולהשיב למטופל את עצמאותו, ככל הניתן

האידיאולוגיה של טיפול קוגניטיבי בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים

מטרת הטיפול בריפוי בעיסוק היא לעודד תפקוד עצמאי בפעילות יומיומית משמעותית, כמו טיפול עצמי, עבודה/למידה ויצרנות באמצעות עבודה על שיפור תהליכי חשיבה וקוגניציה. ובאמצעות הקניית טכניקות מפצות או התאמת הסביבה ו/או המטלה לליקוי הקיים.
ההתערבות מיועדת לרכישת מיומנויות, לשינוי התנהגויות, לשיפור כישורים ולאפשר הסתגלות לסביבה בה מתפקד האדם. כמו כן נעשות פעולות מניעה וקידום כמו עבודה על יכולות הזיכרון בגיל המבוגר באוכלוסייה הבריאה.

 

מה מיוחד בטיפולי הריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?

  1.  במרפאת מעגלים מעבר לריפוי קיים צוות של מטפלים פרה רפואיים נוסף של פיזיותרפיסטים, קלינאית תקשורת ומטפלים משלימים. מכאן, שבמקרים ששורש הבעיה הוא שפתי, ביומכני מוטורי רגשי או פנים מערכתי, יוכל המטופל ליהנות משילוב של בטיפול בריפוי בעיסוק וטיפול משלים ובכך לקבל מענה יותר מקיף לבעייתו.
  2. במרפאת מעגלים מעבר לריפוי בעיסוק מקצועות קיימת גם דיאטנית קלינית. שילוב התזונה הנכונה תורם רבות למצב התפקודי הכללי של האדם ובכך תורם גם לשיקום.
  3. במרפאת מעגלים חדר כושר צמוד. שלוב ייעוץ לפעילות גופנית בחדר כושר מאפשר השלמה של התהליך השיקומי בכך שהמנחה לאימון הוא פיזיותרפיסט מוסמך אשר ידריך את המטופל כיצד לשמור על ההישגים לאורך זמן. מוכח כי פעילות גופנית משפרת יכולות קוגניטיביות.

 

באילו גישות טיפוליות אנו משתמשים בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?

שיטות ההתערבות צריכות להתאים ליכולת הלמידה של האדם תוך התייחסות להיבטים כמו מודעות ומוטיבציה, רצונות וערכים, תרבות, יכולות ומגבלות והמצאות של תמיכה אנושית ומשאבים.
מתכונת הטיפול כוללת טיפולים פרטניים או קבוצתיים, הדרכת משפחה או מטפלים, יעוץ לנותני שירות אחרים כגון מורים ומקומות עבודה.
ההתערבויות המכוונות לשפר את הכישורים או ההתנהגויות, בהתאם לצורך, הכוללות:

  • אימון כישורים ספציפיים קוגניטיביים כגון תפיסה, קשב, זיכרון, תפקודים ניהוליים ועוד.
  • אימון כישורים ספציפיים מוטורים כגון: טווח תנועה, סבולת, כוח, מוטוריקה עדינה, נרמול טונוס
  • SENSORY RE EDUCATION – שיפור התחושה.
  • אימון מטה קוגניטיבי הכולל העלאת מודעות והקניית אסטרטגיות עבודה יעילות.
  • הקניית טכניקות פיצוי פנימיות וחיצוניות (אביזרי עזר).
  • אימון במטלות ספציפיות, באמצעות חזרות ורמזים ההולכים ונחלשים.
  • שינוי סביבה– הבנייה ועיצוב הסביבה למניעת תאונות והתאמת מטלות על מנת לשמור ולעודד תפקוד בסביבה הקרובה או במסגרת החברתית.
  • שיקום נהיגה

 

באילו טכניקות טיפוליות אנו משתמשים בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים?

טיפולים מוטורים מבוססים על ראיות חדשות כגון:

• Constraint Induced Movement Therapy (CIMT) or Forced Non Use: על ידי מניעת השימוש בגפה הבריאה (שיתוק כפוי) בעזרת כפפות מיוחדות ו/או קיבועה וכן בעזרת תרגילים פונקציונליים אינטנסיביים של הגפה הנפגעת בעקבות שבץ מוחי הוכח שיפור פונקציונלי ניכר בגפה הפגועה במחקרים רבים

הגישה הטיפולית ע"ש Bobath או NDT – Neuro Developmental Therapy – הינה גישה טיפולית דינמית, המיועדת לטיפול באנשים עם פגיעות המערכת העצבים המרכזית.
הגישה, מבוססת על עקרונות הנוירופיזיולוגיה והנוירופלסטיות של מערכת העצבים המרכזית, עקרונות הביומכניקה, עקרונות למידה ועקרונות השיקום. הנחת היסוד בגישה היא שבצד הפגוע יש יכולת וצריך למצות אותו. הנחה זו נתמכת במחקרים. מיצוי היכולת יושג על יד עידוד תנועה נורמאלית ומניעת פיצוי בחלקי גוף שונים. שמטרת השיקום, לפי גישת בובט, היא איכות תפקודית (ולא עידוד קומפנסציות- תנועות מפצות).

טיפולים תחושתיים מבוסס ראיות חדשות:

SENSORY RE EDUCATIO – בעקבות ארוע מוחי תתכן הפרעה בתחושה שיכולה לבוא לידי ביטוי בתחושת נימול בגפה הפגועה, קושי להבחין בטמפרטורה , קושי להרגיש מהו החפץ המונח לי ביד (סטרוגנוזיס), קושי להבחין היכן נוגעים בי, קושי לזהות היכן נמצאת היד שלי במרחב או ביחס לגוף שלי במרחב (תחושה פרופריוספטיבית). בגישת האימון מחדש נעשה ניסיון לשחזר את התחושה או להיטיב אותה על ידי תרגול (הבחנה בין טקסטורות שונות וכד') ובמקביל המטופל רוכש טכניקות מפצות על אבדן התחושה, שיאפשרו לו לתפקד למרות האבדן (שימוש בראייה, חספוס העצמים אותם רוצה להרגיש וכד').
– Mirror Therapy
בשיטת טיפול זו מונחת מראה על שולחן במאונך למטופל כשהיא מופנה לכיוון הצד הבריא (הגפה הבריאה). המטופל מתבוננן בתנועת הגפה הבריאה במראה – דבר שהראה כי גורם לגירוי בצד הנפגע של המוח המדמה מצב של תנועת הגפה הפגועה. שיטת טיפול זו מועילה במיוחד למטופלים המיפלגיים אשר איבדו כליל את כושר התנועה האקטיבית ואינם יכולים על כן ליטול חלק בפעילות גופנית ולמטופלים אשר איבדו תחושה פרופריוספטיבית (היכן הגפה נמצאת במרחב ביחס לאיברים אחרים בגוף).

טיפולים קוגניטיביים מבוססי ראיות

  1. הגישה הרמדיאלית – תיקון ושיפור מרכיבים קוגניטיביים ספציפיים כמו קשב, זיכרון, אנליזה וסינתזה וכדומה. ההתערבות נעשית סביב הסימפטומים של הפגיעה, כאשר המטרה היא לתקן ליקויים/ חסרים. ההנחה הבסיסית בגישה זו שיש העברה טבעית מתחום לתחום . הגישה מתאימה לאנשים היכולים לתרגל באופן עצמאי ברמה היומיומית ובעלי מודעות תקינה לעוצמותיהם וחולשותיהם.
  2. ההשתנות הקוגניטיבית המבנית – DCI (מבוסס על גישתו של פרופסור פויירשטיין, ד"ר נעמי הדס לידור)
    שיפור יכולת למידה עצמית על ידי חשיפה מתווכת, שנעשית על ידי המרפאה בעיסוק. מוקדי הטיפול בגישה זו הם הסימפטומים של הפגיעה, מרכיבי חשיבה, תפקוד יומיומי, למידה, פנאי, עבודה וחברה. ההנחה הבסיסית היא ששיפור יכולת הלמידה תשפר את יכולת ההסתגלות ואת מידת יכולתו של הלומד להשתלב בקהילה. אנו רוצים להעשיר את הלומד ולהרחיב את רפרטואר ההתמודדויות והתנהגויות שלו במצבי חיים שונים. לכן, ההתערבות משלבת עבודה על הקוגניציה הרגש וההתנהגות. בגישה מטפלים באדם בכלים רבים, בניהם כלי ההעשרה אינסטרומנטלית. כלים אלו הינם תרגילי נייר ועיפרון בהם מתנסים הלומדים המטלות נטולות תוכן לימודי ועוסקות בתהליכי חשיבה ולמידה טהורים. ההתנסות מעלה את מודעותם העצמית לדרך הלמידה הטובה להם ולאופציות שונות הקיימות על מנת ללמוד. הם לומדים להכיר את מקרות הכוח שלהם ואת הקשיים שלהם ורוכשים אסטרטגיות על מנת להתמודד עם הקשיים.
  3. גישת האינטראקציה הדינאמית –A Dynamic Interactional Approach to Cognitive Rehabilitation /Joan Toglia
    שינוי יכולותיו של האדם תוך התאמת המטלה והסביבה ליכולות אלו בכדי
    ליצור את ה- "just right challeng ". הגישה דוגלת בלימוד אסטרטגיות ותרגולן שוב ושוב, בהקשרים שונים על מנת לעודד העברה והכללה למצבים חדשים ללא צורך בתיווך. המרפאה בעיסוק ימליץ על שינוי בסביבה ו/או המטלה כדי ליצור את האתגר הנכון. נעשית עבודה על הגברת המודעות ושליטה עצמית דרך ביצוע בקרה עצמית על התפקוד ועל התגובות הרגשיות. נעשית בחירת פעילויות טיפוליות משמעותיות למטופל.
  4. גישת ריבוי ההקשרים – Multicontext Treatment Approach / Joan Toglia
    המטופל רוכש אסטרטגיה אחת בה הוא משתמש במטלות שונות ובמצבים שונים. בטיפול ניתן דגש למודעות עצמית, בקרה עצמית ווהערכה עצמית בכל פעילות. הגישה מתאימה לאנשים בעלי מודעות לפחות חלקית למצבם. בגישה זו מסתמך האדם על עוצמותיו על מנת לפצות על הקיים אותם חווה בעקבות הפגיעה.
  5. שיקום קוגניטיבי – Cognitive Rehabilitation / Sharah averbuch
    אימון מחדש של יכולות קוגניטיביות תוך שימוש ביכולות שנשארו, רכישת אסטרטגיות למידה, רכישת אסטרטגיות מפצות או פרוצדוראליות בהתאם לשלב השיקום בו נמצא המטופל.

מתן תרגילים

תרגול עצמי בבית הוא חלק משמעותי מהשיקום בקרב מרבית המטופלים. במחקרים הוכח כי תרגול יעורר חזרה רשתות נוירונים פגועות ו/או יצור מעקפים – רשתות נוירונים חדשות . טיפול משולב בתרגול יומיומי הינו בעל תוצאות טובות יותר מאשר תרגול חד שבועי במסגרת המשקמת. התרגול משמש לשיפור או למניעת החמרה במצב במחלות פרוגרסיביות. המרפאה בעיסוק תתאים למטופל את התרגילים המתאימים לו מתוך הסתכלות מעמיקה על מצבו הרפואי, עוצמותיו ומגבלותיו, רמת המודעות והמוטיבציה שלו ויכולת המודעות שלו. התרגול מדורג ונעשה בין השאר על ידי : תרגול תהליכי חשיבה: משחקי מחשב, משחקי קופסא ותרגילי נייר ועפרון.

יעוץ לאביזרי עזר והתאמת דיור
כאשר יכולת הלמידה מאד פגועה או כאשר הליקוי הינו בלתי הפיך יש לעקוף את הליקויים על מנת להשיג תפקוד.
אביזרי עזר: המרפאה בעיסוק תמליץ על אביזרי עזר אשר יסיעו להשיג את התפקוד העצמאי (גורב גרביים, סכום מעובה וכד')
התאמת הסביבה: לשם תפקוד בטיחותי בסביבת הבית ו/או העבודה או בקהילה המרפאה בעיסוק תמליץ (מאחזים באמבטיה, שטיח נגד החלקה וכד'), לשם תפקוד עצמאי יותר (מיקום נגיש של חפצים, ארגון הבית, כיתוב וכד') .

הדרכה משפחתית: המשפחה/המטפל העיקרי הם סוכני השינוי במקרים בהם המטופל מאבד את עצמאותו או מוגבל ביכולותיו ולכן יש חשיבות מרובה לשיתופם בתהליך ההחלמה/השימור . המשפחה תקבל הדרכה לתרגול, לבטיחות, לזכויות וכד'.

מה עלי להביא למפגש ראשון עם מרפאה בעיסוק

  • דוח רפואי עדכני
  • סיכומי טיפולים קודמים בריפוי בעיסוק במידה וניתנו
  • דוחות עדכניים של בדיקות

 

תהליך הטיפול בריפוי בעיסוק במרפאת מעגלים

במפגש הראשון נעשית הערכה מעמיקה הכוללת מספר מרכיבים:

  •  תשאול מעמיק על ההיסטוריה של המחלה הנוירולוגית, רקע עיסוקי של האדם, התפקוד כיום, טיפולים ומצב בריאותי.
  • הערכה של פונקציות מוטוריות: טווח תנועה, סבולת, כוח, מוטוריקה עדינה וטונוס שריר
  • הערכה תחושתית
  • הערכת תפקודי ראייה
  • תצפית על תפקוד
  • הערכה של יכולות קוגניטיביות
  • תאום ציפיות וקביעת מטרות טיפול ויעדים
    במידה והפגיעה מורכבת מליקויים משולבים מוטורים ו/או תחושתיים ו/או קוגניטיביים מפגש ההערכה יהיה כפול.

 

קביעת תוכנית ראשונית ותוכנית מעקב

תוכנית הטיפול ותדירותו נעשית בשיתוף עם המטופל, בהתאם למצבו (אקוטי או כרוני), בהתאם למטרות שהציב ובהתאם ליכולתו. המטרה הינה להתאים לך את המסגרת הנכונה להשגת מטרותיך. בדרך כלל נקבעת סדרה של טיפולים ראשונית מראש ובהתאם להתקדמות המטופל נקבעים מפגשי המשך. תדירות הטיפול תרד עם השגת המטרות. ניתן לרווח את המפגשים בשלב השגת המטרות על מנת לאפשר מעקב לאורך זמן, תמיכה וסיוע מקצועיים ועל מנת לשמור על התפקוד שהושג לאורך זמן.

 

אנחנו עושים שימוש בקובצי Cookies ובכלים טכנולוגיים אחרים כדי להתאים עבורכם את האתר, לשפר את חוויית הגלישה ולהציע תכנים שיווקיים רלוונטיים יותר. המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש בקבצים אלה, בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.