בשנים האחרונות גובר הדיון בנוגע לחשיבות ויטמין D. עד כמה הוא משמעותי לגופינו? עד כמה הוא תופס תפקיד אצל האישה בהשוואה לגבר? באילו שלבים במעגל החיים הנשי כדאי לבדוק אותו ולשים לב אליו? האם כדאי לקחת תוספי תזונה של ויטמין D?. על שאלות אלו ואחרות, אשמח לפרט במאמר זה.
התפקידים של ויטמין D בגופנו:
• הכרחי לספיגתו של הסידן במעי • תומך בספיגתם ובמטבוליזם של מינרלים חשובים – במיוחד סידן וזרחן • משתתף בבקרה של חלוקת התא והתמיינותו. • קשור לרמות הסוכר בדם ולמנגנון האינסולין.
חשיבות ויטמין D אצל נערות ונשים צעירות:
מחקר מארה"ב הדגים כי דיאטה עשירה בסידן, הנספג בגוף בזכות ויטמין D עשויה להקטין חלק מהתופעות של – PMS תסמונת קדם ויסתית כגון נטייה לעצבנות דכדוך ובכי.
חשיבות ויטמין D אצל נשים בהריון:
לויטמין D יש חשיבות גדולה בהריון. מחקרים מראים שנטילת תוספי ויטמין D מקטינה את הנטייה לרעלת הריון. סיבוכי הריון נוספים- כגון נטייה ללידה מוקדמת יותר וכן למשקל לידה נמוך של הילוד, רואים במחקרים גם כן. ההשערעה היא שיש עליה בצריכת הסידן לקראת סוף ההיריון. כמו כן, הראו כי לרמות גבוהות יותר של ויטמין D בהריון קשר לגדילה וצמיחה תקינה של התינוק הנולד בשנתו הראשונה. בהנקה עצמה קיימת נטייה לחסר בויטמין D בקרב נשים והילודים שלהם, דבר העלול להשפיע על המשך החיים. מחקרים אחרים מצביעים על הקשר בין חסר אימהי בויטמין D לבין הפרעה במשק הסידן בילודים, בעיות גדילה, עמידות העצם, להפרעות במערכת החיסון, כולל נטייה לאלרגיות. תוספת מתאימה של ויטמין D הוכחה כמניעתית בפני מחלות אטופיות של העור. חשוב להתייעץ עם גניקולוג / אנדוקרינולוג לפני לקיחת תוסף.
חשיבות ויטמין D אצל נשים באמצע החיים לאחר המנופאוזה:
מיד עם הפסקת הווסת, מתחיל אצל נשים תהליך של איבוד עצם. זאת בעקבות השינוי ההורמונאלי המתרחש בגופן. ככל שאנו מתבגרים יורדת היכולת ליצר ואף לספוג ויטמין D, תהליך שמאט את היכולת שלנו לספיגת סידן . נשים עם רמות אסטרוגן נמוכות קשה מייצרות פחות רקמת עצם. מתן סידן בתוספת ויטמין D עשויה להקטין שברים בנשים מעל גיל 65.
גופנו מייצר ויטמין D בעזרת חשיפה לשמש דרך קרני UVB . בכל זאת, מתברר כי גם בארצות ברוכות שמש כמו ישראל ואוסטרליה יש מחסור. ההשערה היא שהסיבות טמונות ב"זמינות" קרני ה UVB – של השמש לנו עקב שימוש רב יותר במסנני קרינה , ושהייה שעות מרובות במשרדים סגורים מוצלים וממוזגים.
המלצות מעשיות:
חשוב לבדוק רמות וימין D בדם גם לאחר המנפאוזה, ובמידת הצורך, להתייעץ עם הרופא המטפל על מינון התוסף.
חשוב להיחשף מעט לשמש – לא בשעות השיא אלא בבוקר המוקדם או אחה"צ, וחשוב גם בחורף.
חשוב לאכול דיאטה מאוזנת ועשירה במזונות המכילים ויטמין D כגון דגים (סרדינים), ביצים, מוצרי חלב עם תוספת ויטמין D וכבד.
במחקר אנגלי חדש לא נמצאה שום עדות שבנשים לאחר מנופאוזה – מתן תוספת יומית של ויטמין במשך שנה מורידה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. מה שהניע את החוקרים לחקור את הנושא הוא תצפיות רבות במהלך השנים שמוכיחות שהדגימו שוב ושוב קשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה. היו 265 משתתפות במחקר. קבוצת הניסוי קיבלה ויטמין D במינונים של 400 IU או 1000 IU. הפרמטרים המרכזיים שנמדדו היו פרופיל השומנים בדם – כולסטרול כולל, HDL , LDL, טריגליצרידים ו-Apolipoprotein A-1 ו-B100 , תנגודת לאינסולין, סימנים דלקתיים (hs-CRP, IL-6, Soluble Intracellular Adhesion Molecule-1) ולחץ הדם. בתוצאות עלו הבדלים זעומים חסרי חשיבות קלינית בין הקבוצות בריכוז Apolipoprotein B100 בדם.שאר הסימנים הקלינים למחלות כלי דם נותרו ללא שינוי.
לסיכום- חשוב לנשים שתהיינה ערות למשק ויטמין ה-D בגופן, ולנטרו במהלך החיים. בכל מקרה של חוסר חשוב להיוועץ ברופא המטפל ו/או בדיאטנית קלינית מוסמכת לגבי תוסף ויטמין D ומינונו.