עברנו למשכננו החדש! רחוב האורזים פינת רחוב שושנת הפלאים (קומה 5) - בנין יהלום 1, נתניה. חניה בשפע.

יעל שטינפלד-מס מתארחת אצל פרופ קרסו בנושא של טיפול בכאבי כתף ותסמונת הצביטה בכתף

רקע

פגיעות כתף הן מהשכיחות ביותר באוכלוסייה הכללית. על פי הנתונים המובאים בריאיון, כ-70% מהאנשים סובלים או יסבלו במהלך חייהם מבעיה כלשהי באזור הכתף.
הפגיעות מגוונות וכוללות בין היתר שברים, פריקות, כתף קפואה, דלקות בגידים והסתיידויות.
עם זאת, הפגיעה השכיחה ביותר היא בגידי שרוול המסובב של הכתף – קבוצת גידים האחראית ליציבות ותפקוד תקין של המפרק.

גורמי סיכון

פציעות כתף עלולות להיגרם ממספר גורמי סיכון עיקריים:

  1. שימוש יתר (Overuse): בעיקר בפעולות חוזרות שמבוצעות מעל גובה הכתף, כמו בענפי ספורט דוגמת שחייה, כדורעף, כדורשת ובייסבול.
  2. עומס יתר וחוסר איזון שרירי: אימונים לא הדרגתיים, יציבה לקויה וחולשה שרירית באזורים תומכים מגבירים את הסיכון לפציעות.
  3. עלייה בגיל: מעל גיל 65, שיעור הסובלים מבעיות בכתף עולה לכשליש מהאוכלוסייה, גם ללא חבלה ישירה – כתוצאה ממיקרו-טראומות מצטברות.

אנטומיה ותפקוד הכתף

מפרק הכתף הוא מפרק כדורי (ball and socket), אך בשונה ממפרקים כמו הירך, המכתש שלו רדוד מאוד. מבנה זה מאפשר תנועתיות רבה, אך גם חוסר יציבות מובנה. על מנת לפצות על כך, פועלת קבוצת שרירים וגידים – שרוול המסובב – אשר מייצבת את המפרק. פגיעה בגידים אלה משפיעה ישירות על יציבות הכתף ועל תפקודה התקין.

אבחון קליני ודימות

אבחון הפגיעות בגידים מתבצע באמצעות בדיקות פיזיות שמבצע רופא או פיזיותרפיסט, אך מחקרים מראים שרגישותן אינה מספקת.
גם בדיקות דימות מתקדמות כמו MRI או אולטרסונוגרפיה אינן תמיד משקפות את המצב הקליני בפועל.
לעיתים קיים ממצא פתולוגי משמעותי בצילום, אך המטופל כמעט ואינו סובל, ולהפך.
מכאן, עולה החשיבות של הערכת מצבו התפקודי והסימפטומטי של המטופל ולא רק הסתמכות על תוצאות הדימות.

אפשרויות טיפול

הטיפול בפגיעות כתף נחלק לשתי גישות עיקריות: טיפול שמרני וטיפול ניתוחי. טיפול שמרני כולל לרוב תרגול פיזיותרפי מותאם, חיזוק שרירים ושיפור יציבה. לעומת זאת, קיימת נטייה גוברת לפנות לפתרונות ניתוחיים – לעיתים מוקדם מדי.

מחקר חשוב שנערך באנגליה הדגים את חשיבות שיקול הדעת בבחירת סוג הטיפול. במחקר השתתפו 300 מטופלים, שחולקו לשלוש קבוצות:

  1. קבוצה שעברה ניתוח אמיתי לתיקון הפגיעה.
  2. קבוצה שעברה ניתוח דמה (פלצבו).
  3. קבוצה שטופלה באמצעים שמרניים – פיזיותרפיה בלבד.

תוצאות המחקר, שיידונו בהמשך הריאיון, מספקות תובנות מרחיקות לכת לגבי יעילותם של טיפולים שמרניים מול ניתוחיים.

סיכום

פגיעות כתף הן תופעה שכיחה ומורכבת, המושפעת מגורמים רבים, ובראשם עומס, שימוש יתר, גיל ואנטומיה ייחודית של המפרק.
אבחונן דורש הסתכלות קלינית הוליסטית שאינה מתבססת אך ורק על בדיקות דימות. בבחירת הטיפול – בין אם שמרני ובין אם ניתוחי – יש להתחשב בתמונה הקלינית המלאה של המטופל, ולהעדיף גישות זהירות ואישיות בהתאם לצורך.

אנחנו עושים שימוש בקובצי Cookies ובכלים טכנולוגיים אחרים כדי להתאים עבורכם את האתר, לשפר את חוויית הגלישה ולהציע תכנים שיווקיים רלוונטיים יותר. המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש בקבצים אלה, בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.